לקביעת תור
מלאו את הפרטים שלכם ואנו ניצור איתכם קשר בהקדם האפשרי
צנתור לב בחולי כליות: איך עושים את זה בטוח יותר?
צנתור לב הוא הליך שעשוי לשפר את איכות החיים ואף להציל חיים בעת אירוע לב חריף, אך עבור חולי כליות הוא עשוי להוות אתגר מיוחד. חומר הניגוד, אותו חומר שמאפשר לראות את עורקי הלב במהלך הצנתור, עלול לפגוע בתפקוד הכלייתי, במיוחד בקרב מטופלים הנמצאים בקבוצות סיכון. החדשות הטובות הן שקיימות היום דרכים מתקדמות לבצע את ההליך בצורה בטוחה יותר, תוך הפחתת השימוש בחומר הניגוד ושמירה על בריאות הכליות.
מי נמצא בסיכון?
מי נמצא בסיכון?
חולים עם מחלת כליות כרונית הם הראשונים ברשימה, אבל יש קבוצות נוספות שכדאי לזהות מראש:
חולים עם סוכרת.
מטופלים עם קצב סינון כלייתי (eGFR) נמוך.
חולים שעברו התייבשות לפני ההליך או מקבלים תרופות נפרוטוקסיות (פוגעות בכליה).
מטופלים עם אנמיה.
משקל גוף נמוך.
גיל מתקדם.
חולים עם מחלות רקע נוספות.
החשיבות בזיהוי מוקדם של מטופלים אלו היא קריטית. ככל שניערך טוב יותר, כך נוכל למזער את הסיכון לנזק כלייתי במהלך הצנתור.
לפני הצנתור, מתבצעת הערכה מקדימה שכוללת בדיקות תפקודי כליה (קריאטינין ו-eGFR) וזיהוי גורמי סיכון נוספים. הכנה מוקדמת כוללת מספר שלבים:
הידרציה מסודרת: מתן נוזלים דרך הווריד לפני ואחרי ההליך. זה עוזר לדלל את חומר הניגוד ולמנוע פגיעה כלייתית. הידרציה יכולה להינתן גם דרך הפה, בהתאם למצב המטופל.
הפסקת תרופות מזיקות: כמו תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) או מטפורמין ותרופות נוספות לסוכרת, במקרים מסוימים, לפי החלטת הרופא.
מינון מינימלי של חומר ניגוד: שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מאפשר להקטין משמעותית את הכמות הנדרשת במהלך ההליך.
תכנון מוקדם ומדויק: שימוש בהדמיות מקדימות (כמו CT או MRI) מאפשר להבין את מבנה העורקים ולהפחית את הצורך בחומר ניגוד בזמן הצנתור.
צנתור עם אפס חומר ניגוד (Zero-Contrast)
בשנים האחרונות נכנסה לתחום הקרדיולוגיה טכניקה מהפכנית בשם Zero-Contrast PCI. בטכניקה זו ניתן לבצע צנתור עם הפחתה משמעותית או אפילו אפס שימוש בחומר ניגודי, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות להנחיית
ההליך.
איך זה אפשרי?
אולטרסאונד תוך-עורקי (IVUS): באמצעות אולטרסאונד מיוחד שמוחדר אל תוך העורק, ניתן לראות באופן ברור את מבנה העורק, היצרויות, ומיקום התומכן (סטנט) - כל זאת ללא צורך בחומר ניגוד.
שימוש במידע קודם: נתוני CT או MRI קודמים יכולים להנחות את הצוות במהלך ההליך.
מעקב לאחר ההליך.
לאחר הצנתור, חשוב לעקוב מקרוב אחר תפקודי הכליה של המטופל. בדיקות קריאטינין חוזרות ותצפית על תפוקת
השתן יכולות לזהות ירידה בתפקוד הכלייתי בזמן, ובכך לאפשר טיפול מיידי ומניעת סיבוכים.
לאן הולכים מכאן?
ביצוע צנתור בחולים עם מחלת כליות דורש מחשבה ותכנון, אך ההתקדמות הטכנולוגית פותחת בפנינו אפשרויות חדשות ויעילות. זיהוי מוקדם של הסיכון, הכנה קפדנית מראש ושימוש בטכניקות מתקדמות כמו Zero-Contrast PCI הופכים את ההליך לבטוח יותר, גם עבור חולים מורכבים.
בשורה התחתונה: ברפואה של היום אפשר וצריך לבצע צנתור לב תוך שמירה על הכליות. עבודה מתואמת בין הקרדיולוג לצוות המטפל, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות והתאמה אישית של ההליך לכל מטופל הם המפתח להצלחה.
