אלרגיות במהלך צנתור לב

חומרי ניגוד המכילים יוד הם חלק חיוני בצנתור, המאפשרים הדמיה מדויקת של העורקים הכליליים. למרות שכיחות נמוכה יחסית של תגובות אלרגיות לחומרים אלה (פחות מ-1%), תסמיניהן יכולים להיות מגוונים, מפריחה קלה ועד שוק אנפילקטי מסכן חיים. מטופלים עם היסטוריה של אלרגיה לחומרי ניגוד נמצאים בסיכון מוגבר לתגובה חוזרת.

תסמינים נפוצים:

תגובות קלות: גרד, פריחה עורית, נפיחות מקומית.

תגובות חמורות: בצקת בדרכי הנשימה, קשיי נשימה ושוק אנפילקטי.

תגובות מאוחרות: בחילות, שלשולים ותסמינים הקשורים למערכת העיכול.

מה לעשות כשיש אלרגיה?

תשאול מקדים על רגישות קודמת לחומרי ניגוד או אלרגיות אחרות.

מתן טיפול מונע, "הכנה", על ידי סטרואידים ואנטי-היסטמינים 12–24 שעות לפני ההליך.

טיפ חשוב: גם מטופל עם רגישות ידועה לחומרי ניגוד יכול לעבור צנתור בבטחה עם הכנה מתאימה.

במהלך הצנתור משתמשים באלחוש מקומי, לרוב עם לידוקאין, לצמצום הכאב הנגרם מהחדרת הצנתר. אלרגיות לחומרי אלחוש נדירות, אך הן עשויות להופיע, בעיקר בקרב מטופלים עם היסטוריה של תגובות כמו גרד, סחרחורת או פרכוסים.

תסמינים אפשריים:

תגובות מקומיות: גרד ונפיחות באזור ההזרקה.

תגובות מערכתיות: סחרחורת, אי שקט ולעיתים נדירות ירידת לחץ דם או פרכוסים.

מה לעשות כשיש אלרגיה?

לברר אם התגובה הקודמת הייתה אלרגיה אמיתית או תופעה טוקסית הנגרמת ממינון גבוה.

להשתמש בתרופות חלופיות לאלחוש, כמו בופיוואקאין או שילוב לידוקאין עם אפינפרין.

לוודא כיסוי תרופתי מתאים ולנטר את המטופל במהלך ההליך.

טיפ חשוב: אם יש רגישות ידועה לנובוקאין, לרוב ניתן להשתמש בלידוקאין במינון מתאים.

תרופות כמו אספירין, קלופידוגרל, טיקגרלור או פרסוגרל הן חיוניות למניעת קרישי דם במהלך הצנתור ולאחריו. עם זאת, מטופלים מסוימים עלולים לפתח תגובות אלרגיות הכוללות פריחה, גרד ולעיתים נדירות תגובות חמורות כמו שוק אנפילקטי.

תהליך דה-סנסיטיזציה:

מטופלים שאינם יכולים לקבל אספירין בשל רגישות יכולים לעבור תהליך דה-סנסיטיזציה. בתהליך זה, התרופה ניתנת במינונים עולים בהשגחה רפואית קפדנית בלבד עד שהגוף מסתגל לתרופה ומגיב אליה בצורה בטוחה.

מה לעשות כשיש אלרגיה?

במקרה של אלרגיה לאספירין יש להתייעץ עם מומחה ולשקול דה-סנסיטיזציה.

להשתמש בתרופות חלופיות כמו קךופידוגרל, טיקגרלור או פרסוגרל.

לשקול מעבר לתרופות גנריות מיצרן אחר, אשר עשויות להיות בעלות פרופיל אלרגי שונה.

טיפ חשוב: דה-סנסיטיזציה היא פתרון בטוח ואפקטיבי למטופלים הרגישים לאספירין, מבוצעת על ידי רופא מומחה בלבד ודורשת השגחה קפדנית.

משככי כאבים ניתנים לעיתים קרובות להקלת כאב במהלך ואחרי הצנתור. אלרגיות לתרופות אלו נדירות, אך הן עשויות לכלול תסמינים כמו פריחה, נפיחות ולעיתים נדירות קשיי נשימה או ירידת לחץ דם.

תסמינים נפוצים:

תגובות קלות: גרד, פריחה מקומית, בחילות.

תגובות חמורות: קשיי נשימה, ירידת לחץ דם או שינויים במצב ההכרה.

מה לעשות כשיש אלרגיה?

לבצע תשאול מדויק על רגישות קודמת למשככי כאבים.

להתאים משכך כאבים חלופי, כגון פרצטמול, תרופות מקבוצת אופיאטים או תרופות ממשפחת ה-NSAIDs

טיפ חשוב: מרבית התגובות למשככי כאבים הן קלות וניתנות לניהול פשוט.

ניקל:

נמצא במשתלים כמו סטנטים או שגשוגות כמו ניטינול, אשר עלולות לגרום לתגובות אלרגיות במטופלים רגישים. תגובות אלו כוללות גרד מקומי, פריחה ואף תגובות מערכתיות נדירות. צמצום החשיפה לניקל מתבצע על ידי בחירת משתלים מתאימים.

לטקס:

חומרים המכילים לטקס, כמו כפפות רפואיות או צינורות, עלולים לגרום לתגובות מקומיות או מערכתיות, במיוחד בקרב מטופלים עם רגישות ידועה.

דבק במדבקות רפואיות ולויקופלסטר:

דבק במדבקות של מוניטור או לויקופלסטר עלול לגרום לתגובה עורית מקומית הכוללת גרד, נפיחות ואודם. תופעות אלו אינן מסוכנות אך עלולות להיות מטרידות.

מה לעשות כשיש אלרגיה?

לבצע תשאול מוקדם לזיהוי רגישויות ולהיערך בהתאם.

להשתמש בציוד רפואי נטול לטקס ובמשתלים ללא ניקל.

להחליף למדבקות ולחבישות עם דבק היפואלרגני.

במקרים של תגובה עורית מקומית, ניתן לטפל בתרופה אנטי-היסטמינית או למרוח סטרואידים מקומיים.

טיפ חשוב: ציוד מותאם והכנה נכונה מבטיחים ניהול בטוח של מטופלים רגישים.

צנתור לב הוא פרוצדורה הכרחית ובטוחה כאשר מתבצעת תוך התחשבות ברגישויות אפשריות. תשאול מקיף, תכנון מותאם אישית ושימוש בחלופות בטוחות מאפשרים למנוע סיבוכים ולהבטיח את בריאות המטופל. שיתוף המידע עם הצוות הרפואי, מעקב קפדני וניהול מדויק הם המפתח לטיפול יעיל ובטוח, תוך הפחתת סיכונים למינימום.