הקשר בין תפקוד מיני, בריאות הלב ושינוי אורח חיים

גורמת לנזק מצטבר לכלי דם קטנים (מיקרו-אנגיופתיה) ולפגיעה בעצבים (נוירופתיה). השילוב בין ירידה בזרימת הדם לבין פגיעה בהולכה העצבית לפין פוגע משמעותית ביכולת להשיג ולשמור על זקפה.

לחץ דם גבוה לאורך זמן פוגע בגמישות כלי הדם, מאיץ טרשת עורקים ומקטין את יכולת ההתכווצות וההתרחבות של כלי הדם בעת גירוי מיני. חלק מהתרופות ליתר לחץ דם אף עלולות להחמיר ED.

תהליך מצטבר של שקיעת כולסטרול ויצירת פלאקים בדפנות כלי הדם. מתבטאת לא רק בעורקי הלב (כתעוקת חזה או אוטם), אלא גם בצליעה לסירוגין: כאב ברגליים בעת הליכה על רקע חסימה בעורקי הרגליים – מעיד על מחלת עורקים היקפית, פגיעה בתפקוד הכלייתי והחמרה של יתר לחץ דם, הפרעת זרימת דם במוח: לרבות אירוע מוחי.

תפוקת לב נמוכה שגורמת לירידה באספקת הדם לאיברי המין ולפגיעה בזקפה. בנוסף, תרופות רבות לאי ספיקת לב (כגון בטא-בלוקרים או משתנים) עלולות להחמיר את התפקוד המיני.

גורמת לירידת ריווי החמצן בדם (היפוקסיה) בלילה, לעלייה בלחץ הדם הריאתי, להפרעות קצב לב ולפגיעה בתפקוד כלי הדם. מספר מחקרים מצאו קשר בין דום נשימה בשינה לבין ED, כאשר טיפול ב-CPAP עשוי לשפר את התפקוד המיני.

המחקר פורסם בשנת 2011 בכתב העת Archives of Internal Medicine, בדק האם שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי בגורמי סיכון קרדיווסקולריים עשויים לשפר את התפקוד המיני בגברים עם ED.

במחקר נכללו 740 משתתפים מארבע מדינות (איטליה, ארה"ב, ניגריה ואיראן), עם משך מעקב של עד שנתיים. מדד התפקוד המיני שנבדק היה IIEF-5 – סולם בין 5 ל-25 נקודות, כאשר ציון נמוך מעיד על הפרעה חמורה יותר.

• המחקר מצא ששינוי באורח החיים וטיפול בגורמי סיכון תרם לשיפור משמעותי בתפקוד המיני בעיקר, בקרב גברים עם ED  קל, כולל גברים שלא הגיבו לטיפול תרופתי בED (כגון, ויאגרה).
• הממצאים אלה מחזקים את ההבנה שתפקוד מיני ובריאות כלי הדם כרוכים זה בזה. שינוי באורח החיים – כולל תזונה ים תיכונית, ירידה במשקל ופעילות גופנית – עשוי לסייע לא רק בהפחתת סיכון לאירועים לבביים, אלא גם בשיפור איכות החיים המינית של הגבר. המחקר מדגיש כי
• ED אינו רק בעיה באיכות החיים, אלא גם חלון הזדמנויות לזהות מחלה קרדיווסקולרית סמויה.  לכן, מומלץ לגבר עם ירידה בזקפה לעבור גם הערכה לבבית.

22–25 תפקוד תקין

17–21 הפרעה קלה

12–16 הפרעה קלה-בינונית

8–11 הפרעה בינונית

5–7 הפרעה חמורה

ED הוא סימן מוקדם לבעיה בכלי הדם – התרעה מוקדמת על סיכון מוגבר לאירוע לבבי או מוחי. לכן, ההתמודדות לא צריכה להסתכם בכדור, אלא להוביל לבירור כולל:

• בדיקת גורמי סיכון קרדיווסקולריים – לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם, עישון, עודף משקל
• בירור הפרעות נשימה בשינה – נחירות, עייפות יומית, הפסקות נשימה
• הערכת סטרס כרוני – שמזיק גם לתפקוד הלב וגם לתפקוד המיני
• המלצה על שינוי באורח חיים – ירידה במשקל, תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה
• השלמה אורולוגית והורמונלית – בדיקת טסטוסטרון והערכת מבנה ותפקוד
• התבוננות כנה על הקשר הזוגי – מתחים וקונפליקטים משפיעים ישירות על איכות התפקוד המיני

ED אינו תופעה טבעית של הגיל, אלא לא פעם הסנונית הראשונה למחלה וסקולרית משמעותית.

השילוב בין בירור לבבי ושינוי אורח חיים הוא בטוח, מבוסס מחקר, ומוביל לשיפור ממשי באיכות החיים.

לגברים מעל גיל 40 – ובעיקר למי שיש לו גורמי סיכון – ירידה בתפקוד המיני צריכה להוביל לבדיקה אצל קרדיולוג, הערכת שומנים ולחץ דם, ושיחה כןה על אורח חיים.

בריאות מינית מתחילה בלב בריא.

בדיקת דופלקס או מדידת עובי אינטימה-מדיה (Carotid IMT) מאפשרות זיהוי פלאקים טרשתיים, גם בקרב מטופלים ללא תסמינים. נוכחות פלאקים מהווה עדות למחלה טרשתית מערכתית, ומצדיקה החמרת דרגת הסיכון הקרדיווסקולרי.

סריקת CT לא פולשנית לזיהוי הסתיידויות טרשתיות בעורקי הלב. ציון סידן גבוה (CAC >100) מעיד על נוכחות טרשת עורקים מתקדמת, גם בהיעדר תסמינים, ומנבא סיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים. תוצאה זו עשויה להוביל להתחלת טיפול תרופתי מונע, גם כאשר החישוב הסטנדרטי מצביע על סיכון נמוך או בינוני.

בדיקה דינמית המשולבת בהעמסה גופנית (או פרמקולוגית), המאפשרת זיהוי איסכמיה סמויה ושינוי בתפקוד הלב ולחץ דם תחת מאמץ. הבדיקה מתאימה במיוחד למטופלים עם גורמי סיכון מרובים או תלונות לא ספציפיות, כאשר יש צורך לשלול מחלה כלילית גם בהיעדר ממצאים ברורים במנוחה.

יתר לחץ דם לרוב אינו מופיע כבעיה בודדת, אלא משתלב עם גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת, השמנה, דיסליפידמיה והיסטוריה משפחתית של מחלות לב. זיהוי של ערכי לחץ דם גבוה מחייב הערכה קרדיולוגית מקיפה – במטרה לאתר מוקדם סיבוכים נלווים כגון פגיעה בלב, בכליות או בכלי הדם, ולהעריך את רמת הסיכון הקרדיווסקולרי הכוללת של המטופל. בהתאם להערכה זו, ניתן להתאים טיפול מדויק ולבנות תוכנית מעקב אישית. בדיקת קרדיולוג מהווה שלב מרכזי בתהליך האבחון וההכוונה לטיפול נכון.