אי ספיקת לב: מחלה מערכתית ומורכבת ברפואה המודרנית

בישראל, שכיחות המחלה נאמדת בכ-2%–3% מהאוכלוסייה הבוגרת, ומעל 10% בקרב בני 70 ומעלה. מגמה דומה נצפית ברחבי העולם, עם למעלה מ־64 מיליון חולים מאובחנים. הגידול בשכיחות מוסבר בגורמים כגון הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בשיעור ההשמנה והסוכרת, יתר לחץ דם, מחלת כליות כרונית, פרפור פרוזדורים, וכן אבחון מוגבר של מצבים שבעבר לא אובחנו, כמו עמילואידוזיס לבבי (ATTR).

התפיסה הרווחת של "לב חזק" איננה שלמה. הן התכווצות (סיסטולה) והן הרפיה (דיאסטולה) הן תהליכים אקטיביים הדורשים אנרגיה. לב תקין הוא כזה שמסוגל להתכווץ ביעילות ולהתרחב בגמישות, וכשל בכל אחד מן השלבים הללו מוביל לאי ספיקת לב.

כאשר "המשאבה" אינה מתפקדת היטב:

• תפוקת הלב פוחתת
• הלחצים במדורי הלב עולים
• נגרם גודש נוזלים: בצקת ריאות, בצקות בגפיים, ונוזלים באיברים פנימיים

אי ספיקת לב עלולה להופיע כתוצאה מהתכווצות ירודה (HFrEF) או בתפקוד שמור של מקטע פליטה עם קשיחות דיאסטולית (HFpEF). הסוג הדיאסטולי נפוץ יותר בקרב נשים, קשישים וחולים עם יתר לחץ דם, סוכרת ועמילואידוזיס.

• יתר לחץ דם בלתי מאוזן
• מחלה כלילית / אוטם לבבי
• סוכרת והשמנה בטנית
• הפרעות קצב, בפרט פרפור פרוזדורים
• מחלת כליות כרונית
• מחלות מסתמים
• עמילואידוזיס לבבי (ATTR / AL)
• תרופות קרדיוטוקסיות, אלכוהוליזם, דלקות שריר הלב

למרות השונות בין סוגי אי ספיקת הלב, מאפיין קליני מרכזי הוא גודש– מצב בו הלב אינו מרוקן את הדם ביעילות, מה שמוביל להצטברות נוזלים בגוף.

• תסמינים כוללים: קוצר נשימה (במאמץ, בשכיבה, ובמהלך הלילה), עייפות, בצקות בגפיים, נוזלים בחלל הבטן ובאיברים פנימיים
• הפרעות שינה ודום נשימה לילי (OSA) גורמים לירידה בריווי חמצן ולהחמרה בתפקוד היומי
• בצקת מערכתית פוגעת גם ביכולת העיכול והספיגה, ומובילה להפרעות מטבוליות
• הלחצים בלב גורמים להרחבת העליות ולהתפתחות הפרעות קצב – במיוחד פרפור פרוזדורים
• לחץ מוגבר במדורי הלב משפיע על הכליות, מעכב סילוק נוזלים ומחמיר את הבצקת

האבחון מתבסס על סימפטומים כמו קוצר נשימה, עייפות וצבירת נוזלים, וכולל שילוב של בדיקה קלינית, דימות, ובדיקות דם:

• אקו לב (כולל EF ו-Strain): להערכת תפקוד סיסטולי ודיאסטולי
• BNP / NT-proBNP: סמנים ביולוגיים ברמת דיוק גבוהה
• MRI לבבי: לזיהוי פיברוזיס, עמילואידוזיס או קרדיומיופתיות
• צנתור לב המודינמי: למדידת לחצים ישירה ולאבחון פיזיולוגיה רסטריקטיבית
• מיפוי פירופוספט: אבחון ATTR ללא צורך בביופסיה
• הולטר קצב לב: לזיהוי הפרעות קצב
• CT כלילי / צנתור כלילי: לזיהוי מחלה כלילית

מניעה ראשונית:

• אורח חיים בריא: תזונה ים-תיכונית, פעילות גופנית והפסקת עישון
• איזון סוכרת, לחץ דם וכולסטרול
• איתור מוקדם של OSA והפרעות קצב
• שמירה על משקל גוף

מניעה שניונית:

• שיקום לב, ניטור עצמי והדרכת מטופלים
• חיזוק מודעות ושיפור היענות לטיפול
• טכנולוגיות לבישות וניטור ביתי

אי ספיקת לב היא מחלה כרונית עם החמרות אפיזודיות. כל אירוע של החמרה חריפה – כמו בצקת ריאות או פרפור מהיר – מהווה נקודת מפנה בפרוגנוזה ומעלה את הסיכון לתמותה ולירידה תפקודית.

אי ספיקת לב היא תסמונת דינמית, מערכתית ורב-תחומית.

האבחון המדויק, ההבנה המכנית של הפתולוגיה, והטיפול המותאם – הן תרופתי והן התנהגותי – הם המפתח לשיפור מהלך המחלה והפחתת תמותה.

אנו נמצאים בעידן של מהפכה טיפולית ב-HFpEF, ולראשונה ניתן להציע למטופלים תקווה ממשית לשיפור איכות חיים ושרידות.