אבחון, ניהול וטיפול ביתר לחץ דם: חשיבות, גורמים והשלכות רפואיות

• יתר לחץ דם – לחץ דם סיסטולי ≥140 מ"מ כספית ו/או לחץ דם דיאסטולי ≥90 מ"מ כספית.
• יתר לחץ דם גבולי ("Elevated BP") – לחץ דם סיסטולי בטווח 120-139 מ"מ כספית או לחץ דם דיאסטולי בטווח 70-89 מ"מ כספית.
• לחץ דם תקין ("Non-Elevated BP") – מתחת ל-120/70 מ"מ כספית.

יתר לחץ דם נחשב בצדק ל"רוצח השקט" – ברוב המקרים אינו גורם לתסמינים ברורים, גם כאשר ערכי הלחץ גבוהים מאוד. מצב זה עלול להוביל לעיכוב בזיהוי ולהחמצת טיפול במועד, תוך שהנזק לאיברי מטרה (לב, מוח, כליות) ממשיך להתפתח בהדרגה וללא התרעה.

כאבי ראש, במיוחד באזור העורף – הם אחד התסמינים השכיחים המדווחים, אך אינם ספציפיים או מהימנים.

אמנם ייתכן שלחץ דם גבוה יתבטא בכאבי ראש, אך חשוב להדגיש:

❗️קיימים מצבים רבים של יתר לחץ דם – גם חמור – ללא כל כאב ראש.

התלות בתסמין זה בלבד עלולה לגרום להחמצת אבחנה.

בחלק מהמטופלים, יתר לחץ דם שאינו מאוזן לאורך זמן עשוי להתבטא ב־

• עייפות מוגברת וחולשה כללית
• קושי בביצוע מאמצים פיזיים
• קוצר נשימה במאמץ
• נפיחות בגפיים התחתונות (בצקות)
• אלו משקפים השפעה מצטברת על הלב (היפרטרופיה של חדר שמאל, אי ספיקת לב), או עומס על מערכת הוורידים והכליות.

במקרים חריגים, לחץ הדם עלול לעלות לערכים מסכני חיים (למשל מעל 180/120 מ"מ כספית) ולגרום לנזק חריף לאיברים.

במצבים אלו, עלולים להופיע:

• קוצר נשימה קיצוני עד בצקת ריאות
• כאבים לוחצים או שורפים בחזה – תסמינים הדומים לאוטם לבבי, לעיתים עם שינויים באק"ג
• הפרעות נוירולוגיות – ראייה מטושטשת, בלבול, שיתוק זמני, סימנים המדמים אירוע מוחי חולף (TIA)
• פגיעה בתפקוד הכליות – ירידה פתאומית בתפוקת שתן

מצבי חירום היפרטנסיביים מחייבים התערבות דחופה – לרוב באשפוז – עם טיפול תרופתי תוך־ורידי, ניטור קפדני והערכת נזק לאיברי מטרה (לב, מוח, כליות ועיניים).

אבחון יתר לחץ דם (Hypertension) אינו מסתמך על מדידה בודדת ואקראית, אלא מחייב גישה שיטתית, עקבית ומבוססת פרשנות קלינית. מאחר שלחץ הדם מושפע מגורמים סביבתיים, מצב רגשי, פעילות גופנית ואף תנוחת גוף, נדרשת התייחסות זהירה למיקום, עיתוי ותנאי המדידה.

יש לבצע לפחות שתי מדידות נפרדות, בזמנים שונים, עם הפסקה של מספר דקות בין המדידות.

המדידה תתבצע לאחר 5 דקות מנוחה, כשהמטופל יושב, רגליים על הרצפה ויד תומכת בגובה הלב.

יש להשתמש בשרוול בגודל מתאים ולמדוד בשתי הידיים לפחות בפעם הראשונה.

מדידה חד־פעמית גבוהה אינה מספיקה לאבחנה – יש צורך במדידות חוזרות לאורך זמן.

מדובר בניטור אוטומטי של לחץ הדם לאורך 24 שעות, בבית ובמהלך השגרה היומית, כולל בזמן שינה.

מאפשר זיהוי תבניות לחץ דם, כמו:

• יתר לחץ דם לילי– מצב הקשור לסיכון מוגבר לפגיעה באיברי מטרה.
• תבנית non-dipper (לחץ דם שאינו יורד בלילה).
• תופעת החלוק הלבן– מדידות גבוהות במרפאה אך תקינות בבית.
• יתר לחץ דם סמוי– מדידות תקינות במרפאה אך גבוהות בבית או בלילה.

מאפשר מדידה עקבית ונוחה על פני מספר ימים.

יתרונות:

• מתן תמונה מייצגת של לחץ הדם בשגרה.
• ניטור תגובה לטיפול תרופתי לאורך זמן.
• מסייע בהתמודדות עם חרדה סביב בדיקות.

אבחון יתר לחץ דם כולל גם הערכת תפקוד מערכות גוף אחרות, במיוחד לאיתור נזק לאיברי מטרה:

• בדיקות דם: קריאטינין, תפקודי כליה, גלוקוז, פרופיל שומנים, אלקטרוליטים.
• בדיקת שתן: להערכת פרוטאינוריה או מיקרואלבומינוריה – סמנים מוקדמים לנזק כלייתי.
• אק"ג: לזיהוי עדות להיפרטרופיה של חדר שמאל, הפרעות קצב או איסכמיה.
• בדיקות הדמיה לפי הצורך: אקו לב, אולטרסונוגרפיה של הכליות או עורקי התרדמה, ובמקרים מסוימים – הדמיות נוספות להערכת גורמים משניים (כגון פאוכרומוציטומה, היפראלדוסטרוניזם).

יתר לחץ דם הוא מצב רפואי כרוני משמעותי הדורש אבחון מדויק וניהול מותאם אישית. השיטה החדשה להערכת סיכון קרדיווסקולרי מאפשרת זיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון גבוה והתאמת טיפול ממוקד. שילוב של שינויי אורח חיים, טיפול תרופתי ומעקב רפואי צמוד יכול להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים ולשפר את איכות החיים של החולים.