הקשרים בין יתר לחץ דם למחלות כרוניות אחרות

קיימת אינטראקציה הדדית בין סוכרת ליתר לחץ דם – שתיהן נפוצות באותה אוכלוסייה, משתפות גורמי סיכון כמו השמנה, תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית.

לחץ דם לא מאוזן בקרב חולי סוכרת מעלה משמעותית את הסיכון לפגיעה קרדיווסקולרית (כגון אוטם שריר הלב או שבץ) ולפגיעה כלייתית מואצת.

בהנחיות העדכניות, היעד ללחץ דם בחולי סוכרת מחמיר יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

לחץ דם גבוה פוגע בהדרגה בכלי הדם הקטנים שבכליות, גורם לירידה בתפקוד הכלייתי ואף עלול להוביל לאי ספיקת כליות.

מצד שני, CKD עלולה לגרום ליתר לחץ דם עמיד, בשל שיבוש במנגנוני ויסות נתרן ונפח.

לכן, מעקב אחר תפקוד כלייתי חשוב בכל מטופל עם יתר לחץ דם ממושך.

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון ראשון במעלה לטרשת עורקים, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי איסכמי או דימומי.

הלחץ המוגבר על דופן כלי הדם מאיץ את תהליך ההסתיידות, מגביר את הסיכון ליצירת קרישי דם ולתסחיפים מוחיים או כליליים.

כמו כן, העומס ההמודינמי מוביל להיפרטרופיה של חדר שמאל וירידה ביעילות התכווצות הלב.

OSA מאופיין בהפסקות נשימה חוזרות בזמן השינה, הגורמות לירידות בריווי החמצן ולהפעלה חוזרת של מערכת הסימפתטית.

מצב זה מוביל לעלייה כרונית בלחץ הדם, במיוחד בשעות הלילה, ואף עשוי להוביל להתפתחות של יתר לחץ דם עמיד.

טיפול ב-OSA (למשל באמצעות CPAP) עשוי לשפר את איזון לחץ הדם.

עודף משקל מעלה את נפח הדם והעומס על הלב, וקשור לעמידות לאינסולין, לדלקת כרונית ולשינויים הורמונליים המובילים ליתר לחץ דם.

ההשפעה בולטת במיוחד בהשמנה מרכזית (השמנה בטנית). ירידה במשקל של 5–10% ממשקל הגוף עשויה להוביל לירידה משמעותית בלחץ הדם.

יתר לחץ דם הריוני (gestational hypertension), רעלת הריון (pre-eclampsia), וסוכרת הריונית הם מצבים שקשורים באופן הדוק לסיכון לבבי עתידי.

נשים שחוו סיבוכים אלו נמצאות בסיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם כרוני, מחלת לב או שבץ בגיל צעיר יותר.

לכן, יש להקפיד על מעקב קרדיווסקולרי ארוך טווח בקרב נשים עם היסטוריה מיילדותית סבוכה.

יתר לחץ דם מהווה אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. הקשר בין לחץ דם מוגבר לבין מחלת לב כלילית, אוטם שריר הלב (MI), אי ספיקת לב, שבץ מוחי ופגיעה בתפקוד הכלייתי – מתועד היטב בספרות הרפואית. על כן, אצל מטופלים עם יתר לחץ דם, חיוני לבצע הערכה מסודרת של הסיכון הקרדיווסקולרי הכולל, כחלק מתהליך קבלת החלטות טיפוליות, הן מבחינת שינוי אורח חיים והן מבחינת צורך בהתערבות תרופתית.

SCORE2   וSCORE2-OP

אלו מודלים סטטיסטיים עדכניים שפותחו על בסיס מאגרי מידע אירופיים, ומטרתם לחשב את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי ראשון (כגון התקף לב או שבץ) במהלך 10 השנים הקרובות.

המודלים מתחשבים בגיל, מין, ערכי לחץ דם, רמות כולסטרול (כולסטרול כללי ו־HDL), סטטוס עישון, ולעיתים גם בסוכרת.

SCORE2 מתאים לגילאי 40–69

SCORE2-OP מותאם לגילאי 70 ומעלה

פלט המודל מחלק את המטופלים לרמות סיכון: נמוך, בינוני, גבוה וגבוה מאוד – דבר שמנחה את הגישה הטיפולית.

להערכת הסיכון האישי שלך, ניתן להשתמש במחשבון ESC CVD Risk Calculator

הערכה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. מומלץ לפנות לקרדיולוג להמשך בירור והתאמת טיפול אישי.

בקרב מטופלים בעלי סיכון גבולי או כאשר קיימת אי-בהירות בהערכת הסיכון באמצעות מחשבונים סטנדרטיים, ניתן לשלב בדיקות עזר מתקדמות שתורמות לאבחנה מדויקת ולהכוונת החלטות טיפול

בדיקת דופלקס או מדידת עובי אינטימה-מדיה (Carotid IMT) מאפשרות זיהוי פלאקים טרשתיים, גם בקרב מטופלים ללא תסמינים. נוכחות פלאקים מהווה עדות למחלה טרשתית מערכתית, ומצדיקה החמרת דרגת הסיכון הקרדיווסקולרי.

סריקת CT לא פולשנית לזיהוי הסתיידויות טרשתיות בעורקי הלב. ציון סידן גבוה (CAC >100) מעיד על נוכחות טרשת עורקים מתקדמת, גם בהיעדר תסמינים, ומנבא סיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים. תוצאה זו עשויה להוביל להתחלת טיפול תרופתי מונע, גם כאשר החישוב הסטנדרטי מצביע על סיכון נמוך או בינוני.

בדיקה דינמית המשולבת בהעמסה גופנית (או פרמקולוגית), המאפשרת זיהוי איסכמיה סמויה ושינוי בתפקוד הלב ולחץ דם תחת מאמץ. הבדיקה מתאימה במיוחד למטופלים עם גורמי סיכון מרובים או תלונות לא ספציפיות, כאשר יש צורך לשלול מחלה כלילית גם בהיעדר ממצאים ברורים במנוחה.

יתר לחץ דם לרוב אינו מופיע כבעיה בודדת, אלא משתלב עם גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת, השמנה, דיסליפידמיה והיסטוריה משפחתית של מחלות לב. זיהוי של ערכי לחץ דם גבוה מחייב הערכה קרדיולוגית מקיפה – במטרה לאתר מוקדם סיבוכים נלווים כגון פגיעה בלב, בכליות או בכלי הדם, ולהעריך את רמת הסיכון הקרדיווסקולרי הכוללת של המטופל. בהתאם להערכה זו, ניתן להתאים טיפול מדויק ולבנות תוכנית מעקב אישית. בדיקת קרדיולוג מהווה שלב מרכזי בתהליך האבחון וההכוונה לטיפול נכון.