מחלות לב בנשים: היבטים ייחודיים, מודעות ואתגר האבחון

מדובר בירידה משמעותית בתפקוד הסיסטולי של הלב – כוח ההתכווצות של שריר הלב נחלש, מה שמוביל לאי ספיקת לב. התופעה מתפתחת בסוף ההריון או בחודשים הראשונים לאחר הלידה.

המחלה דורשת מעקב קפדני של קרדיולוג ושל רופא נשים, לאבחון, טיפול ומעקב אחר אפשרות להריונות עתידיים.

טקוצובו הוא כד יפני ללכידת תמנונים, וממנו נגזר שמה של התסמונת: בחולי טקוצובו חוד הלב (האפקס) מפסיק להתכווץ, דבר שמוביל לדמיון בצורת הלב לכד תפוס.

אצל רוב החולות הפגיעה מתרכזת באפקס, אך ייתכנו גם דפוסים אחרים.

למרות שהיא שכיחה בעיקר בנשים בגיל המעבר, היא יכולה להתרחש גם בקרב גברים, במיוחד לאחר סטרס רגשי חריף.

מדובר בקרע פנימי בשכבת הדופן של העורק הכלילי (אינטימה). הדם שחודר אל הקרע יוצר שק תוך־דופני, אשר לוחץ על חלל העורק ועלול לחסום את זרימת הדם ללב.

SCAD נפוצה יותר בנשים, לעיתים צעירות ללא גורמי סיכון ברורים, אך יכולה להתרחש גם בגברים.

מודעות גבוהה נדרשת כדי להגיע לאבחון מוקדם. בצנתור, טיפול שמרני (ללא הכנסת סטנט) הוא לעיתים עדיף, שכן הקרע יכול להחלים עצמונית לאורך זמן.

אצל נשים, מחלת העורקים הכליליים מתבטאת לעיתים בצורה שונה. לא תמיד נמצאת חסימה מלאה של עורק גדול. ייתכן מצב של אוטם ללא חסימה משמעותית   MINOCAבשל הפרעות בתפקוד כלי דם קטנים ונימים או ספאזם של עורקים כליליים. לכן, כדי להגיע לאבחון מוקדם יש צורך במודעות מוגברת, ושימוש באמצעי דימות מתקדמים:

צנתור עם הערכה של תפקוד כלי דם קטנים באמצעות מדדים פיזיולוגיים.

מדובר באי ספיקת לב שבה כוח התכווצות הלב נשמר, אך קיימת ירידה בגמישות שריר הלב ובהרפיית שגורמת להגברת לחצי מילוי של מדורי הלב וצבירת נוזלים בצורה של גודש ריאתי ובצקות פריפריות. המצב שכיח יותר בנשים מבוגרות עם יתר לחץ דם, סוכרת או פרפור פרוזדורים.

אבחון HFpEF מחייב מיומנות קלינית והסתמכות על בדיקות כגון אקו לב משולב עם מאמץ,  הולטר אקג וכן, הדמיית הלב מתקדמת כמו MRI.

• רעלת הריון וסוכרת הריונית – מעלות את הסיכון למחלות לב עתידיות.
• גיל מעבר – עם ירידה באסטרוגן שמובילה לעלייה בשומנים, ירידה בגמישות כלי הדם ועליית סיכון קרדיווסקולרי.
• פיברומוסקולר דיספלזיה (FMD) – מחלה שפוגעת בכלי הדם הבינוניים ויכולה להיות קשורה ל-SCAD.
• גורמי סיכון קלאסיים – יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה, השמנה ועישון – חשוב לאתרם באופן יזום בנשים, ולא להניח כי "נשים מוגנות" מפניהם.

• הביטוי השונה: נשים רבות מתארות תסמינים לא קלאסיים כמו עייפות חריגה, בחילה, תחושת לחץ בכתפיים או סחרחורת – ולא כאב חד בחזה.
• פערי תפיסה רפואיים: רופאים לעיתים נוטים להמעיט בסיכון הלבבי של נשים, במיוחד צעירות או כאלו ללא גורמי סיכון גלויים.
• פערים באמצעי אבחון וטיפול: פחות הפניות למבחני מאמץ, פחות צנתורים, ופחות טיפולים אגרסיביים במקרים של אוטם חריף.

• מודעות מוגברת: הן מצד המטופלת והן מצד הרופא – קוצר נשימה, עייפות קיצונית, שינוי ביכולת גופנית – מחייבים בירור לבבי.
• אבחון מתקדם: שימוש מושכל באקו לב, MRI, בדיקות תפקוד כלי דם, ובדיקות ביוכימיות (BNP, טרופונין).
• מעקב יזום: נשים לאחר רעלת הריון, סוכרת הריונית, או מינוקא – יש לעקוב אחריהן גם לאחר הלידה, לאורך שנים.
• התאמה תרופתית: יש להתחשב בשוני בפרופיל התרופות, ולוודא איזון אופטימלי של לחץ דם, שומנים, סוכרת ומשקל גוף.
• שיח פתוח: על הרופא להקשיב לתלונות הנשים ברצינות מלאה, ולברר לעומק גם כאשר התסמינים אינם "קלאסיים".

מחלות לב בנשים הן נושא מורכב ודינמי, המצריך רגישות קלינית, עדכון מקצועי מתמיד ומודעות ציבורית רחבה.

המפתח לשיפור התוצאות הוא שילוב של הגברת מודעות (גם בקרב נשים עצמן) עם עדכון דרכי אבחון, הפחתת פערים מגדריים והבנה מעמיקה של הביטויים השונים של מחלות הלב הנשיות.

כאשר מאבחנים ומטפלים נכון – ניתן לשפר בצורה דרמטית את התחלואה, התמותה ואיכות החיים של נשים בכל גיל.

בדיקת דופלקס או מדידת עובי אינטימה-מדיה (Carotid IMT) מאפשרות זיהוי פלאקים טרשתיים, גם בקרב מטופלים ללא תסמינים. נוכחות פלאקים מהווה עדות למחלה טרשתית מערכתית, ומצדיקה החמרת דרגת הסיכון הקרדיווסקולרי.

סריקת CT לא פולשנית לזיהוי הסתיידויות טרשתיות בעורקי הלב. ציון סידן גבוה (CAC >100) מעיד על נוכחות טרשת עורקים מתקדמת, גם בהיעדר תסמינים, ומנבא סיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים. תוצאה זו עשויה להוביל להתחלת טיפול תרופתי מונע, גם כאשר החישוב הסטנדרטי מצביע על סיכון נמוך או בינוני.

בדיקה דינמית המשולבת בהעמסה גופנית (או פרמקולוגית), המאפשרת זיהוי איסכמיה סמויה ושינוי בתפקוד הלב ולחץ דם תחת מאמץ. הבדיקה מתאימה במיוחד למטופלים עם גורמי סיכון מרובים או תלונות לא ספציפיות, כאשר יש צורך לשלול מחלה כלילית גם בהיעדר ממצאים ברורים במנוחה.

יתר לחץ דם לרוב אינו מופיע כבעיה בודדת, אלא משתלב עם גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת, השמנה, דיסליפידמיה והיסטוריה משפחתית של מחלות לב. זיהוי של ערכי לחץ דם גבוה מחייב הערכה קרדיולוגית מקיפה – במטרה לאתר מוקדם סיבוכים נלווים כגון פגיעה בלב, בכליות או בכלי הדם, ולהעריך את רמת הסיכון הקרדיווסקולרי הכוללת של המטופל. בהתאם להערכה זו, ניתן להתאים טיפול מדויק ולבנות תוכנית מעקב אישית. בדיקת קרדיולוג מהווה שלב מרכזי בתהליך האבחון וההכוונה לטיפול נכון.